#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג. 1 שני אחים הבאים לחלוק ובצד אחד יש נגרא ובצד השני נהרא, כיצד חולקים?	פלגין לה בקרנא זול (בשני אלכסונים, כדי שיגיע לכל אחד משניהם בשווה).	בבא בתרא יג.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יג. 2 שדה שאין בה דין חלוקה וכדו' האם אמרינן גוד או אגוד וכיצד הלכה?<p dir=""rtl"">ומה הדין אם יכול לומר רק אגוד או רק גוד?</p>"	"רב יהודה אמר אית דינא דגוד או אגוד, רב נחמן אמר לית דינא דגוד או אגוד, תניא כוותיה דרב יהודה וכן פסק אמימר להלכה.<p dir=""rtl"">במקום שיכול לאמר אגוד ולא גוד כגון מי שחציו עבד או רק גוד ולא אגוד כגון שעני אומר לעשיר, בזה ודאי לא אמרינן.</p>"	בבא בתרא יג.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג: 1 שדה שאין בה כדי חלוקה האם יכול אחד לומר לחברו טול אתה כשיעור ואני פחות מכשיעור ומדוע?	"ת&quot;ק אמר שומעין לו שהרי הוא מקבל שיעור שדה וכד', רשב&quot;ג אומר אין שומעין לו שאומר לו חברו אם בדמים אין לי דמים, ואי במתנה &quot;שונא מתנות יחיה&quot;.<p dir=""rtl"">[בתחילה הגמרא רצתה לעשות חיסורי מחסרא נחלקו בגוד או אגוד ולא בהנ&quot;ל, אבל אין צורך בזה דאיכא למימר טעמיא דרשב&quot;ג כנ&quot;ל].</p>"	בבא בתרא יג:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יג: 2 כתבי הקודש האם חולקים בששניהם רוצים ובלא רוצים בכריכה אחת ובשתי כריכות?<p dir=""rtl"">[ומה הדין שנים שירשו ב' שפחות אחת יודעת לבשל ולאפות ואחת לארוג ולתפור ושניהם צריכים את שתיהן?]</p>"	"אין שניהם רוצים - אין חולקים ואפ' בשני כריכות, ואפ' אומר לו קח אחד ואתן לך שוויו היותר, או להיפך קח הפשוט ותן לי העודף, ששניהם צריכים את שניהם (אם אומר לו גוד או אגוד בהכל יחד, ודאי אפשר למאי דנקטינן להלכה דאמרינן גוד או אגוד). [וכן שתי שפחות אחת יודעת לאפות ולבשל ואחת לארוג ולתפור וכד'.]<p dir=""rtl"">שניהם רוצים - בכריכה אחת אין חולקים, בשתי כריכות חולקים.</p>"	בבא בתרא יג:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג: 3 האם מותר להדביק תורה נביאים וכתובים כאחד (3)?	"ר&quot;מ אומר מדביקים תורה נביאים וכתובים כאחד, ר' יהודה אומר תורה בפני עצמה נביאים בפני עצמן וכתובים בפני עצמן, וחכמים אומרים כל אחד ואחד (בנביאים וכתובים) בפני עצמו.<p dir=""rtl"">ר' יהודה הביא ראיה מר&quot;א בן עזריה כשיטתו וחכמים אומרים שהיה ספר ספר בפני עצמו, אמר רבי מעשה שבא לפניו כר&quot;מ והכשיר.</p>"	בבא בתרא יג:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יג: 4 כמה רווח יש להשאיר בין חומש לחומש, בין נביא לנביא ובין נביא לנביא בתרי עשר?<p dir=""rtl"">ומה הדין אם סיים מלמטה בסוף העמוד, ומדוע?</p>"	"ביו חומש לחומש של תורה - ד' שיטין, בין נביא לנביא - לגרסתנו ד' שיטין ולגר' הרמב&quot;ם ג' שיטין, בין נביא לנביא בתרי עשר ג' שיטין.<p dir=""rtl"">אם סיים מלמטה מתחיל מיד מלמעלה ואינו משייר, כיון שאם בא לחתוך חותך (ונמצא העמוד הראשון משונה מחבריו בחינם, וגנאי הוא לו).</p>"	בבא בתרא יג:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג: 5 כמה משייר גויל בתחילת הספר ובסופו (בתורה ובנביאים וכתובים)?	"בנביאים וכתובים ואפ' תורה המחובר עם נביאים וכתובים נגללים לתחילתם ולכן בראשו משייר כדי לגול עמוד ובסוף כדי לגול היקף.<p dir=""rtl"">תורה מפני שנגללת לאמצעיתה משייר בין בתחילה בין בסוף כדי לגול עמוד {ע&quot;פ פי' רב אשי בברייתא, אמנם יתכן דרב נחמן בר יצחק חולק ולעולם משייר בתחילתו כדי לקוף עמוד ובסופו כדי לגול היקף}.</p>"	בבא בתרא יג:		א'
